להיות עצמאית זה מסוכן…. כמה פעמים שמעת את המשפט הזה?

במשך שנים חלמתי להיות עצמאית – להרגיש חופש לצד יצירתיות ויזמות.

בכל מקום עבודה שעבדתי כשכירה- הלקוחות חשבו שאני הבעלים של העסק. היה לי אכפת. נתתי את הנשמה- רציתי לשפר את תהליכי העבודה, שהעסק יראה טוב יותר, ירוויח יותר, ייגדל, יתפתח… אבל הייתי כבולה. כבולה לחלומות של המנהלים שמעליי. כבולה לתנאי עבודה ומשכורת לא מספקים שפגעו במוטיבציה שלי.

כילדה, ראיתי את אבא שלי החקלאי, עובד קשה- מנהל עסק עצמאי, מנהל עובדים ונלחם על כלכלת המשפחה. כאב לי לראותו עובד קשה ולחוץ כלכלית לעומת אבות שכירים שנראו "מסודרים" יותר. יחד עם זאת, ראיתי אבא זמין לבני המשפחה, אוהב את העבודה שלו ועם מוטיבציה ורוגע. והאמת- מעולם לא הרגשנו מחסור בבית. כבר כילדה – האמנתי בתוך תוכי שאפשר לעשות זאת אחרת- לקבל את אותם ערכים ויתרונות בעבודה פחות מאומצת. 

עם השנים חלומותיי נעצרו- כל פעם בעקבות מאורע אחר. חוויות חיים מאתגרות ושוברות שהוסיפו פחדים, חוסר אמונה עצמית, ביטחון עצמי נמוך וכך כל פעם אמרתי לעצמי שעכשיו זה לא הזמן… יום אחד… כשיתאים…

אבל הרגע המתאים הוא עכשיו! כי החיים שלנו הם כאן ועכשיו. כל צעד שנעשה היום – בונה את אותו "יום אחד" הזה שאנחנו מחכות לו!

היום אני פועלת יום יום להגשמת החלומות שלי. מקפידה לחלום כל הזמן, לתמלל את החלומות לידי מטרות ופעולות. שומרת על מוטיבציה גבוהה על ידי העשרה עצמית והתפתחות אישית בתחומים שונים. חלומות שנראו בעבר כבלתי אפשריים- להקים עסק מצליח משלי, להפוך ליזמית, מרצה באקדמיה, להעביר סדנאות לעשרות משתתפים ולהוביל יד ביד עצמאיות לעבר ההצלחה שלהן. מבחינתי אלו חלומות שהתגשמו. אני מהווה עבור עצמי השראה לעוצמה נשית, שיכולה להתרומם כמו עוף החול שוב ושוב – ולגדול. ולגדול עוד.